פסק-דין בתיק ה"פ 34498-03-12

הצדדים ורקע שאינו שנוי במחלוקת

המשיבה 1 הינה אגודה שיתופית המאוגדת כמושב דתי (תיקרא להלן: "האגודה").

עובר לשנת 2008, החליטה האגודה ליזום תוכנית מתאר (ג/7801, להלן: "תוכנית המתאר") להקמה ושיווק של מגרשים, בהם יוקמו בתי מגורים במושב.

לא יהיה מיותר לציין כי הבעלות בקרקע במסגרת המושב הינה של המדינה ומנוהלת על ידי מינהל מקרקעי ישראל.

בסוף שנת 2008 החליטה האגודה השיתופית כי מגרש מס' 505, בשטח של 504 מ"ר הידוע גם כחלקה 27 בגוש 16770 (להלן: "המגרש"), יוקצה למבקשים (להלן: "מימון") אשר הגישו בקשה להתקבל כתושבים במושב.

המבקשת 2 היא בתו של חבר המושב.

משך תקופה מסוימת, חל עיכוב באפשרות רישום זכויות מועמדים חדשים במינהל, זאת בשל סכסוך שהיה לאגודה עם צד שלישי.

סכסוך זה הוסדר במועד מסוים בשנת 2010, אולם לאחר שהוסדר, החליטה האגודה לכנס אסיפה כללית חדשה ולהקצות את המגרש הנ"ל מחדש ולפי החלטת אסיפה כללית מיום 04/03/12, הוחלט להקצות את אותו מגרש בדיוק למשיב 2 (להלן: "אפיק").

הסעד המבוקש בתובענה

בתובענה דנן מבקשים מימון להצהיר כי ההחלטה הגוברת היא זו שהקצתה להם את המגרש ובה הוחלט לקבלם כחברים במושב, שכן, היא מהווה התחייבות חוזית כלפיהם המחייבת את האגודה, וכי כל החלטה של אסיפה כללית מאוחרת יותר שהקצתה שוב את המגרש, מבוטלת.

כן ביקשו ליתן צו האוכף על האגודה לקיים את ההסכם שנכרת לטענתם עמם ולפעול בשקידה ראויה לביצוע כל הפעולות על מנת שיחתם בינם לבין מינהל מקרקעי ישראל הסכם העברת זכויות על שמם.

כן ביקשו ליתן להם היתר לפיצול סעדים, על מנת שיוכלו לתבוע מהמשיבה פיצויים בגין נזקיהם.

טענות מימון

לטענת מימון, לאחר שהוקצה להם המגרש פה אחד בשנת 2008, פעלו הם והאגודה לקידום ההתקשרות וביצועה בפועל, כך, נמסרו להם טופסי המלצה למינהל מקרקעי ישראל חתומים על ידי הועד וכן הוזמנה על ידי המושב מדידה של המגרש שאת עלותה בסך 1,000 ש"ח הם שילמו.

בעקבות זאת הם גם פנו לאדריכל להכנת תוכניות להיתר בנייה.

לטענתם, חודשים אחדים לפני הגשת התובענה אף נדרשו על ידי יו"ר ועד המושב לשלם                  סך 10,000 ש"ח על חשבון תשלומי הפיתוח ושילמו.

דרישותיהם לקבלת פרוטוקולים ומכתבי המלצה והפנייה למינהל מקרקעי ישראל הושבו ריקם.

לטענתם, נתקיימה מניעה לרישום זכויותיהם במינהל, בשל סכסוך של האגודה עם צד שלישי, אולם משהוסר סכסוך זה, ניתן היה לרשום את זכויותיהם, אך בשל סירוב האגודה לפעול לקיום החלטתה הקודמת להקצאת המגרש עבורם, לא ניתן היה לעשות כן.

לטענתם, נתגלע סכסוך עסקי בין המבקש 1 ובין ברוך הייזלר, אחיו של חבר ועד המושב, חיים הייזלר ובשל סכסוך זה, פעל חבר הועד חיים הייזלר כדי לסקל את הקצאת המגרש להם וכל פניותיהם לאחר סיום הסכסוך עם צד ג' אל הועד כדי לפעול לרישום הזכויות במגרש על שמם, נדחו בלך ושוב.

במסגרת זו אף זומנה אסיפה כללית לשיווק המגרש שהוקצה להם מחדש, תוך שהוא מוצג לציבור המתמודדים כמגרש ריק שטרם הוקצה.

לאחר שאביה של המבקשת 2 הבהיר למשתתפי האסיפה הכללית שמדובר במגרש מוקצה לבתו וחתנו, הוחלט להביא את העניין להצבעה באסיפה כללית נוספת לאחר שתינתן חוות דעת משפטית ואף נשלחו הודעות לכינוס אסיפה כללית נוספת בהפתעה, שבוטלה לאחר מכן ושוב ניתנה הודעה על כינוסה של האסיפה הכללית ביום 05/03/12 תוך ביצוע מכתף וללא שנמסרה הודעה בכתב למימון או לאביה של המבקשת 2.